מבוא

אופציות הינן המטבע האהוב על סטארטאפים.

סטארטאפים משתמשים באופציות כדי למשוך טאלנטים, להניע עובדים ולתגמל נותני שירות כשהמזומן מוגבל, וכשעושים את זה נכון, זה עובד מצוין.

כשעושים את זה לא נכון, זה יוצר:

• כאוס בטבלת ההון (cap table).

• חשיפה למס.

• דגלים אדומים אצל משקיעים.

• הפרות דין.

• שיחות מאוד לא נעימות בהמשך.

הקצאת אופציות אינה רק עניין של מוטיבציה, זו החלטה משפטית, מיסויית ואסטרטגית.

למה סטארטאפים משתמשים באופציות (ולמה משקיעים מצפים לזה)

אופציות מאפשרות לסטארטאפים:

• לשמר מזומנים.

• לייצר תמריצים.

• לתגמל תרומה לטווח ארוך.

• לשמור על עובדים מחויבים לצמיחה.

משקיעים מצפים לראות תוכנית אופציות מסודרת, ולא הבטחות מאולתרות.

הכלל הראשון: לאמץ תוכנית אופציות מסודרת

לפני שמקצים אפילו אופציה אחת, לחברה צריכה להיות:

• תוכנית אופציות שאושרה על ידי הדירקטוריון.

• אישור בעלי מניות (כאשר נדרש).

• תנאים ברורים ועקביים.

הודעות בסלאק, מיילים או הבטחות בעל פה אינן הקצאת אופציות.

הן מחלוקות עתידיות.

עובדים לעומת נותני שירות: ההבדל המשפטי והמיסויי חשוב

זהו המקום שבו סטארטאפים רבים, במיוחד כאלה שפועלים במספר מדינות, מסתבכים.

ישראל: סעיף 102 לעומת סעיף 3(ט).

עובדים - סעיף 102 (פקודת מס הכנסה).

לעובדים בישראל בדרך כלל מוקצות אופציות לפי סעיף 102, שמציע הטבות מס משמעותיות אם עומדים בתנאי הסעיף.

מאפיינים מרכזיים:

• דחיית מס עד למועד המכירה.

• דרישות נאמן.

• תקופות חסימה מחייבות.

• שיעור מס נמוך יותר.

זהו המסלול המועדף לעובדים בישראל, ומשקיעים מצפים לראות אותו.

נותני שירות - סעיף 3(ט)

יועצים, פרילנסרים ונותני שירות אחרים שהם לא-עובדים בישראל לא יכולים לקבל אופציות לפי סעיף 102.

הם ממוסים לפי סעיף 3(ט), שבדרך כלל משמעותו:

• אירועי מס מיידי.

• שיעורי מס אפקטיביים גבוהים יותר.

התייחסות לנותן שירות "כמו עובד" לצורכי אופציות לא משנה את תוצאת המס, היא רק מייצרת סיכון.

ארצות הברית: ISO לעומת NSO (המקבילה האמריקאית).

עובדים - Incentive Stock Options (ISO).

על פי רוב לעובדים בארה"ב מעניקים ISOs, שהם המקבילה האמריקאית לסעיף 102 בישראל.

ISOs יכולים להציע:

• טיפול מס מיטיב.

• מיסוי רווח הון במכירה.

עם זאת, ל-ISOs יש דרישות ומגבלות מחמירות.

נותני שירות - Non-Qualified Stock Options (NSO)

נותני שירות ועובדים שאינם עומדים בתנאי ISO מקבלים NSOs, שבאופן כללי מקבילים לסעיף 3(ט) בישראל.

NSOs כוללים בדרך כלל:

• מיסוי במועד המימוש.

• טיפול כמס הכנסה.

גם כאן, המבנה חשוב, במיוחד לסטארטאפים שפועלים בשתי המדינות, ישראל וארה"ב.

הבשלה (Vesting): מנגנון ההגנה החשוב ביותר

מנגנוני הבשלה גורמים לתמריצים לעובדים אשר עובדים על מנת להרוויח את האופציות שלהם.

הסטנדרט בשוק:

• הבשלה על פני 4 שנים.

• Cliff של שנה.

• הבשלה חודשית או רבעונית לאחר מכן.

טעויות נפוצות בהקצאת אופציות בסטארטאפים.

1. הקצאת יותר מדי אופציות בשלב מוקדם מדי.

בשלב מוקדם הון נראה "זול".

בהמשך - הוא מאוד יקר.

2. התעלמות ממאגר האופציות (Option Pool).

אין מאגר אופציות = דילול ללא הכרה.

3. הבטחת אופציות בלי אישורים.

בלי אישור דירקטוריון = ההקצאה עשויה שלא להיות תקפה.

4. התעלמות ממגבלות דיני ניירות ערך

בישראל, לדוגמה:

הקצאת אופציות ליותר מ-35 ניצעים בתוך 12 חודשים עשויה להפעיל חובות לפי דיני ניירות ערך.

מייסדים רבים חוצים את הקו הזה בלי לשים לב.

5. אי הבנת השלכות המס.

הקצאות שסווגו לא נכון עלולות לגרום ל:

• חשיפה מיידית למס

• אובדן הטבות מס.

• עובדים או יועצים לא מרוצים.

• אחריות לחברה.

מונחי מפתח שכל מייסד צריך להכיר.

• מחיר מימוש (Exercise Price).

• לוח הבשלה (Vesting Schedule).

• האצה (Acceleration).

• פקיעה (Expiration).

פרקטיקות מומלצות להקצאת אופציות.

• לאמץ תוכנית אופציות פורמלית מוקדם.

• להבחין באופן חד וברור בין עובדים לנותני שירות.

• להחיל סעיף 102 / ISO רק כשמותר משפטית.

• להשתמש בסעיף 3(ט) / NSO באופן מודע ומכוון.

• לעקוב אחר כל ההקצאות בטבלת ההון (cap table).

תגמול הוני צריך להיות צפוי ושיטתי, לא רגשי.

סיכום: לאופציות יש כוח - צריך לטפל בהן בזהירות

אופציות יכולות לבנות נאמנות, למשוך טאלנטים ולהניע צמיחה.

הן גם יכולות לפגוע בשקט בחברה אם מתייחסים אליהן בקלות דעת, במיוחד כשפועלים במספר מדינות.

אם הסטארטאפ שלכם פועל בישראל, בארה"ב או בשתיהן, אסטרטגיית האופציות חייבת להתיישר עם דיני מס, דיני ניירות ערך וציפיות משקיעים.

אם אתם מתכננים לאמץ תוכנית אופציות, מקצים אופציות, או מתכוננים לבדיקת נאותות של משקיעים - מוזמנים לפנות.

← חזרה למאמרים

לעוד תובנות:

LinkedIn 👉